פונים להוצאה לפועל על מנת לפתוח תיק כאשר בידנו פסק דין כספי, פסק דין לפינוי מושכר, שטרות והמחאות שחזרו ללא כיסוי או בעקבות חשבון מוגבל של החייב, חוזה או התחייבות כספית, תובענה או תביעה על סכום קצוב, כאשר החייב אינו משלם חיוב שוטף במזונות ומחציות בהתאם לנקבע בפסק הדין למזונות זמניים או קבועים ופתיחת תיק משכון/משכנתה.

בודקים בבקשת הביצוע מה מקור החיוב ועל פיו מחליטים להסדיר את החוב תוך 21 ימים או להגיש התנגדות תוך 30 ימים. במידה ואין יכולת לשלם את החוב במלואו עליכם  להתייצב לחקירת יכולת בפני רשם ההוצאה לפועל, בתוך תקופת האזהרה.

העיקר תפעלו , פנו לעורך דין מומחה בתחום ואל תתעלמו כי אז יופעלו נגדכם באופן אישי הליכי הוצאה לפועל והחוב עצמו רק ילך ויגדל עם הוספת הריביות וההצמדות.

להלן מספר סנקציות המופעלות במסגרת תיק ההוצאה לפועל: עיכוב יציאה מהארץ, עיקול משכורת, עיקול רכב, עיקול והוצאת מיטלטלין מבית החייב, הכרזה על חייב מוגבל באמצעים, הגבלת החזקת דרכון וחידושו, הגבלת קבלה של צ'קים וכרטיסי אשראי, הגבלת בעלות בחברה, פינוי מושכר ואף הליכי מאסר בתיקי מזונות

תיקי מזונות בהוצאה לפועל זוכים להחרגה בחוק ובתקנות ההוצאה לפועל לרבות הקמת מסלול ייחודי "מסלול מזונות" וזאת לאור מהות החיוב מזונות ילדים, מזונות אישה, מדור ומחציות (לרוב הוצאות חינוך והוצאות רפואיות חריגות).

בתאריך 15/09/2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הנוגע להסדרת חובותיהם של חייבים

כאשר החוק מגדיר שלוש מטרות עיקריות: שיקומו הכלכלי של החייב תוך פירעון מירבי של חובותיו לנושים בשאיפה להחזיר את החייב היחיד למעגל העבודה ולעצמאות כלכלית

הליך חדלות פירעון יכול להיפתח ע"י החייב עצמו או ע"י נושה ההליך נפתח בבקשה לצו פתיחת הליכים ומתקדם על פי רוב לתוכנית לשיקום כלכלי ומסתיים בהפטר, במקרים בהם אין תועלת בהליך חדלות פירעון כאשר יכולת ההשתכרות של החייב אינה עולה על צרכי המחייה הבסיסיים, יזכה החייב בהפטר לאלתר כבר בשלב הצו לשיקום כלכלי.

חשוב להבין כי ההליך נשען על שיתוף פעולה מלא בין עורך הדין המייצג את החייב ובין הנושים.

חייבים שנפתח נגדם תיק בהוצאה לפועל מסוג שטרות (שיק או שטר חוב) להגיש התנגדות לחלק מסכום החוב או למלוא סכום החוב וזאת תוך 30 ימים , ככל וחלפו מעל 30 ימים יש להגיש בקשה להארכת מועד להתנגדות בנוסף לבקשת ההתנגדות.
ככל והוגשה הבקשה במועד יעוכבו הליכי הוצאה לפועל וההתנגדות תועבר לבית המשפט עפ"י הסמכות המקומית. ככל וההתנגדות הוגשה באיחור לא יעוכבו הליכי הוצאה לפועל והבקשה לעיכוב הליכים ובקשת ההתנגדות יועברו להחלטת בית המשפט המוסמך.

מגבלה על רישיון הנהיגה מהווה חסם משמעותי לחופש התנועה של החייב. ליכולתו לנוע בחופשיות, להתפרנס ולשלם חובותיו. לאור זאת בוטלה הסמכות של רשמי ההוצאה לפועל להטיל הגבלות על רישיון הנהיגה והחל מיום 10/2/2022 הוסרה ההגבלה על רישיון הנהיגה של חייבים.

חייבים שלא יכולים לשלם את החוב במלואו או שלא יכולים לעמוד בהסדר התשלומים שנקבע בעת פתיחת התיק וזאת לאחר קבלת אזהרה ובחלוף תקופת האזהרה. אם טרם חלפה תקופת האזהרה יש להגיש בקשה לחקירת יכולת כלכלית בפני רשם ההוצאה לפועל.
סעיף 7א1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 קובע את התקופה לתשלום החוב הפסוק בצו התשלומים
אם סכום החוב אינו עולה על 100,000 ₪ – פריסה לשלוש שנים.
אם סכום החוב עולה על 100,000 ₪ – פריסה לארבע שנים.
כאשר בהתאם לנסיבות קיימת לרשם ההוצאה לפועל הסמכות ושיקול הדעת לפרוס החוב לתקופה ארוכה יותר.
בתיקי מזונות שנפתחו ע"י אחד מבעלי הדין יש להגיש בקשה לפריסת חוב עבר אך לא ניתן להגיש בקשה לשינוי החיוב הפסוק.
בתיקי מזונות שנפתחו ע"י המוסד לביטוח לאומי ניתן להגיש בקשה לפריסת חוב מזונות בהתאם לטבלת פריסה מפורטת באתר ההוצאה לפועל.

אם מתנהלים שני תיקים או יותר בהוצאה לפועל ניתן להגיש בקשה לאיחוד תיקים יזום ולשלם בתיק איחוד אחד כל חודש, את סכום החיוב החודשי (לפחות 3% מהסכום הכולל של כל החובות) שייקבע הרשם בהחלטתו.

ככלל פסק דין המוגש לביצוע בהוצאה לפועל צריך שיהא ברור וחד משמעי ככל וקיימת אי בהירות באשר לתוכנו של פסק הדין סמכותו של הרשם לפרשנות הינה מצומצמת ועליו להפעיל סמכותו בהתאם לסעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 המקנה לרשם ההוצאה לפועל לפנות בכתב אל בית המשפט אשר נתן את פסק הדין לקבלת הבהרה. כלומר נקודת המוצא הינה, כי על רשם ההוצאה לפועל לבצע את פסק הדין ככתבו וכלשונו ואין לרשם ההוצאה לפועל סמכות ליצוק תוכן שאינו מפורש בהסכמת הצדדים או ניתן בהחלטת בית המשפט.